אמנות מבטאת את מסתרי נפשו של האמן. רבים מבין האמנים הגדולים היו אנשים בעלי אישיות מורכבת אשר מצאו ביטוי ומזור לסערות נפשם באמנות. כל מי שעוסק באמנות יכול לספר על השקט ועל הפורקן הנפשי שהאמנות מקנה לו ועל זמן היצירה המיוחד, שבו היוצר שקוע בעולם משלו – עולמו הפנימי. תחושת היצירה של יש מאין, של יצירת יופי והרמוניה מחומרי גלם פשוטים – תחושה שלא כולנו מורגלים בה ביום יום – מחזקת את תחושת הערך העצמי של האמן ומעניקה משמעות נוספת לחייו.
הטיפול באמנויות מציע גישה עקיפה ובלתי מאיימת לעולמו הפנימי, התוך אישי והבין-אישי של המטופל. שימוש במרחב ביניים של האמנויות מאפשר למטופל ולמטפל בו זמנית שהייה בתוך החוויה הרגשית והתבוננות בה.
הטיפול באמנויות הוא הזדמנות למגע, באמצעות השפה האמנותית והמטפורית, עם “אזורים” של הווייה שאינם ניתנים לביטוי מילולי, ולמתן ביטוי למתרחש בהם. כך מתאפשרים בין השאר גם קשר עם תכנים לא מודעים, שתהליך היצירה מעלה, תוך הסרה או עקיפה של הגנות ומחסומי תקשורת.
העיסוק בהבעה וביצירה, הוא במהותו בעל היבטים תרפויטיים. יש בו לגייס כוחות, לאפשר ארגון והכלה של תכנים רגשיים, לייצר תקשורת, לעודד שימוש בדמיון ולאפשר ביטוי אותנטי. טיפול זה כולל אפשרויות מגוונות של תהליכים קבוצתיים ופרטניים.